פסק-דין בתיק תא"מ 6872-07-11

הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, בטווחים ובתנאים שצוינו בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 31.1.13.

להלן יפורטו עיקרי הדברים:

1.         התביעה הוגשה בקשר לעיכבון שהופעל על ידי הנתבעת, על טרקטורון לכיסוח דשא (להלן: הטרקטורון) שנמסר לה לתיקון על ידי התובעת.

            התובעת טענה לנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהעיכבון לא הופעל כדין, לטענתה.

2.         התובעת עוסקת בעבודות גינון ואחזקה, ומנהלה הוא מר שאול בן עמי.

            הנתבעת היא חברה העוסקת בתחום הגינון כיבואנית טרקטורוני כיסוח דשא ומתן שירותי מוסך ומנהלה הוא מר דוד רווה.

3.         בין התובעת לבין הנתבעת התקיימו יחסים מסחריים משך מספר שנים. תקופה מסוימת - לערך מסוף שנת 2009 או תחילת שנת 2010 ועד לאירועים מושא התביעה היה נתק ביחסים בין הצדדים. לטענת הנתבעת, התובעת נותרה חייבת סך של כ- 24,000 ש"ח, כעולה מכרטסת הנתבעת. התובעת מכחישה חוב זה (להלן: החוב השנוי במחלוקת).

4.         בחודש 3/11 נפגשו מנהלי הצדדים, והגיעו לסיכום על שיתוף פעולה הכולל רכישת טרקטורון חדש בטרייד אין.

לטענת הנתבעת, ההסדר כלל תשלום החוב השנוי במחלוקת. התובעת דחתה טענה זו.

אין חולק כי הטרקטורון החדש הובא על ידי הנתבעת לחצרי התובעת, והושאר שם, בטרם בוצע תשלום. בסופו של דבר, העסקה לא יצאה אל הפועל ובוטלה.

5.         בתאריך 25.4.11 התובעת הזמינה מהנתבעת שירותי תיקונים לטרקטורון.

            ביום 2.5.11 הושלם התיקון והוצאו חשבוניות של הנתבעת בגין תיקון זה.

            אף שהתיקון הושלם, הטרקטורון לא הוחזר לתובעת, ועוכב על ידי הנתבעת. הצדדים חלוקים באשר לסיבות בגינן הפעילה הנתבעת את זכות העיכבון.

            התובעת טענה כי הטרקטורון עוכב להבטחת החוב השנוי במחלוקת. הנתבעת טענה כי הטרקטורון עוכב משום שהתובעת לא שילמה את החוב בגין התיקון, לפי התנאים שהוסכמו.

            באשר לכך, הצדדים היו חלוקים אף בשאלה מה הוסכם, שכן התובעת טענה שההסכמה הייתה לתשלום בתנאים שהיו מקובלים בעבר בין הצדדים, שוטף + 30 (ואף 60) ואילו הנתבעת טענה כי איבדה אמון בתובעת, והתנתה את התיקון בכך שהתשלום יבוצע במזומן.

6.         הליך קודם:

לאחר שהנתבעת לא שחררה את הטרקטורון, הגישה התובעת תובענה למתן צו עשה, המורה לנתבעת להעביר לרשותה את הטרקטורון. באותה תובענה, נטען כי הנתבעת מעכבת שלא כדין את החזרת הטרקטורון, בגין החוב השנוי במחלוקת,  וכן נדרש סעד זמני המורה על החזרת הטרקטורון.

            באותו הליך, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה התובעת שלחה המחאה דחויה לפירעון החוב. ההמחאה הגיעה למשרדי הנתבעת ביום 18.5.11, והנתבעת החזירה לתובעת את הטרקטורון, זאת ביום 19.5.11.        

7.         התובעת טענה כי מאחר שהעיכבון הופעל שלא כדין, נגרמו לה נזקים, שכן נאלצה לשכור קבלן משנה לביצוע העבודות עת הטרקטורון היה בחזקת הנתבעת. בנוסף לעדותו של בן עמי, התובעת צירפה את תצהיריהם של קבלן המשנה (ג'זאר), העובד שנהג לעבוד על הטרקטורון המעוכב (בלאל) ומר אהרון בן עמי.